ב"נקודת מבט", הראייה החודרת והחיפוש אחר נקודת איזון רוחנית באים לידי ביטוי בסדרת אובייקטים עגולים המשלבים עץ אבוני. סדרה זו מחברת בין המהות הרעיונית של העין כחלון אל הנפש לבין הייצוגים הסימבוליים של צורת העיגול – צורה מושלמת, מכילה, אינסופית. אופן הנחת האובייקטים ביחס לגוף מדויק ובכך הופך את חוויית הענידה לאלמנט פותח תודעה, מייצב ומאזן.